סחירות צ'קים והגבלת סחירות

תשלום בצ'ק כמוהו כתשלום במזומן. כאשר צ'ק אינו מכובד ע"י הבנק, מקבל הצ'ק יכול לתבוע את סכומו בלשכת הוצל"פ בהליך בקשה לביצוע שטר, ממש כאילו זהו פסק דין חלוט.

צרכנים רבים אינם מודעים לכך שצריך וניתן להגביל צ'קים. בלי פעולות ושרטוטים שמגבילים צ'ק, הוא נחשב לסחיר ויכול לעבור מאיש אחד למשנהו ממש כמו כסף מזומן.

 

היסב של צ'ק – משמע, העברתו מיד ליד ע"י חתימתו של המוטב (מקבל הצ'ק) בגב הצ'ק, המאפשרת העברת הצ'ק ממוטב למוטב בלי הגבלה. כאשר צד א' מוציא צ'ק שלא מוגבל למוטב בלבד, יתכן ויצטרך לפרוע אותו לצד ג' או אפילו צד ד'. גרוע מכך, אולי ייאלץ לפרעו אפילו כשלא קיבל את תמורת השירות או הסחורה בעבורם שילם בצ'ק זה. לכן, חשוב להגביל צ'קים.

 

כך ניתן להגביל צ'קים:

 

שרטוט קרוס – שרטוט שני קווים מקבילים אופקיים בחלק העליון של הצ'ק יחייב את מקבל הצ'ק להפקיד את הצ'ק בחשבונו, וימנע ממנו לפדות את הסכום במזומן. צ'ק ללא שרטוט קרוס יאפשר לאוחז בו (שיכול להיות גם אדם שגנב את הצ'ק) לפדות את הסכום במזומן מבלי להשאיר עקבות.

 

רישום "למוטב בלבד" – רישום "למוטב בלבד" על גבי הצ'ק הופך אותו לבלתי עביר, ולא ניתן למסור אותו הלאה.

 

רישום "לא סחיר" או "לא עביר" – הוספת הביטוי "לא עביר" בכותרת הצ'ק תמנע מעבר של הצ'ק לידיים אחרות, ורק מקבל הצ'ק יוכל להפקידו בחשבונו ולהשתמש בו. הוספת הביטוי "לא סחיר" תגביל את סחירות הצ'ק אך לא תגביל את עבירותו, וניתן יהיה להעביר הלאה את הזכות העולה ממנו.

 

מחיקת "לפקודת" והוספת "בלבד" – פעולה זו מצביעה על כוונת בעל הצ'ק להפוך את הצ'ק לבלתי עביר. חשוב לבצע את שתי הפעולות יחד – גם מחיקת "לפקודת" אחרי המילה "שלמו" וגם הוספת "בלבד" לאחר שם המוטב, שאם לא כך הצ'ק יהיה סחיר והבנק יוכל לפרוע את סכומו לכל מי שהצ'ק יוסב לפקודתו.

 

דוגמת צ'ק לא סחיר ולא עביר

 

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד