שימוש ומסחר בצ'קים – כללים בסיסיים

שימוש בצ'קים - לא כל אחד יודע...

שימוש בצ'קים אינו פעולה מובנת מאליה, בעיקר כשמדובר באוכלוסיית הקשישים שאינה ערה לכל ניואנס ועלולה ללכת שולל ע"י נוכלים. בני אוכלוסייה זו נוטים לעיתים להוציא סכומים, שחשבון הבנק שלהם אינו יכול להרשותם. חברות כרטיסי האשראי מצאו פתרון לבעיה ע"י הגבלת הכרטיס להוצאת כסף מזומן בלבד ממכשיר הבנקט, וגם זאת בהגבלת סכום. כך נמנעת פעולה חפוזה ולא אחראית של חיוב הכרטיס בבתי עסק שונים לצורך רכישת מוצרים או שירותים. כתוצאה מכך, גדל הצורך בשימוש בצ'קים, כאשר לא תמיד יודעים כיצד להשתמש בהם, מהן תכונותיהם הבסיסיות, מה המשמעות של "למוטב בלבד", האם ומתי מותר לבטל צ'ק דחוי בגין אי קבלת סחורה, ועוד שאלות שחשוב לדעת את המענה עבורן.

 

כללים בסיסיים שחשוב לדעת

צ'קים דומים מאוד לכסף מזומן. דמיון זה מחוזק הן ע"י החוק והן ע"י היכולת להסב צ'קים בחתימה מאחור ולהעבירם הלאה כחלק מפעילות מסחרית תקינה ושוטפת. לפיכך, העיקרון אומר שאין לבטל צ'קים. חשוב לשנן מספר כללים בסיסיים וסייגים שונים בכל הנוגע לשימוש ומסחר בצ'קים, שכן אי ידיעת החוק עלולה ליצור מצבים לא נעימים.

 

חוסר תמורה מלא

החוק והפסיקה קבעו סייגים לכלל של אי ביטול צ'ק, ואף הגדירו מצבים בהם ניתן לבטל צ'ק. אחד המצבים הינו "חוסר תמורה מלא" – כאשר לא ניתנה תמורה עבור הצ'ק. לדוגמה: משה הזמין מוצרים מיאיר, שהתחייב להעבירם אליו תוך שבוע. משה שילם עבור המוצרים ב-3 צ'קים דחויים, אך לא קיבל אף לא מוצר אחד במועד המובטח. במצב כזה, הוא יכול לבטל את הצ'ק מבלי שיאיר יוכל לטעון כנגדו.

 

נשאלת השאלה כיצד יש לנהוג כאשר הצ'ק הוסב ע"י יאיר כתשלום לרונן, כאשר אותו רונן מכר ליאיר סחורה ביושר ובעמידה בזמנים. רונן אינו אמור להיפגע מרשלנותו או נוכלותו של יאיר והוא רשאי לפעול בכל דרך חוקית כדי לקבל את הסכום הרשום בצ'ק.

 

כדי למנוע מצבים כאלה קיימת התרופה של "הגבלת סחירות" ע"י רישום "לא סחיר" או "למוטב בלבד" בתוספת 2 קוים אלכסוניים המכונים "קרוס". רישום כזה מבטל אפשרות של העברת הצ'ק לחוליה נוספת בשרשרת המסחר.

 

חוסר תמורה חלקי

לצד מצב בו לא ניתנה תמורה עבור צ'ק ולכן ניתן לבטלו, קיים מצב בו מתקבלת תמורה חלקית או פגומה עבור הצ'ק.

 

מצב זה מוגדר כ"חוסר תמורה חלקי", והחוק מבחין בין 2 סוגים שלו:

 

חוסר תמורה חלקי בלתי קצוב – מצב בו לא התקבלה כל התמורה המובטחת עבור הצ'ק, או שנפל פגם בתמורה. לדוגמה, ריהוט שהגיע למזמין במועד אך עם פגם, או שיפוץ שנעשה בצורה רשלנית. במקרה כזה, בו הסחורה סופקה בזמן אך באופן חלקי או פגום, ולא ניתן לאמוד את ערכו הכספי של הפגם – חוקית, לא ניתן לבטל את הצ'ק. הדרך החוקית היחידה היא לכבד את הצ'ק ולתבוע את הספק בדרישה לבצע את העבודה כראוי, או להחליף את הסחורה הפגומה, או לשלם את סכום הנזק עפ"י הערכת אומדנו.

 

חוסר תמורה חלקי קצוב – מצב בו נפל פגם בתמורה וניתן לאמוד את ערכו הכספי. לדוגמה, הוזמנו 3 מוצרים זהים, ששולמו תמורתם 3 צ'קים דחויים בסכומים זהים, והגיעו רק שני מוצרים. במצב כזה ניתן לבטל את אחד הצ'קים, שערכו כערך המוצר החסר.

ליצירת מצב של חוסר תמורה חלקי קצוב, ניתן לנקוט בדרכים מתוחכמות כגון: לחתום עם שיפוצניק על מסמך, לפיו ישולמו לו צ'קים דחויים בהתאם להתקדמות עבודתו – צ'ק עבור הסלון, צ'ק עבור המטבח וכו'. במידה והשיפוצניק לא יבצע את שיפוץ המטבח – ניתן לבטל את הצ'ק עבור המטבח. עם זאת, יש לזכור שגם במקרה כזה, לא ניתן לבטל צ'ק אם שיפוץ המטבח בוצע, אך ברשלנות או באופן חלקי.

 

 

הליכי הוצאה לפועל והתנגדות לביצוע השטר

הוראת ביטול צ'ק תקפה בין רושם הצ'ק לבין הבנק, ואילו המחזיק בצ'ק נותר הנושה של בעל הצ'ק. הנושה יכול לפנות לבית משפט בבקשה לכפות על בעל הצ'ק לשלם את הצ'ק שביטל. אם בית המשפט יפסוק שעל בעל הצ'ק לשלם, ואילו זה עדיין לא ישלם – ייפתחו כנגדו הליכי הוצאה לפועל.

 

נושה המגיש צ'ק לביצוע בלשכת הוצל"פ יכול ללחוץ על החייב לשלם בעזרת אמצעים שונים כגון עיקולים על חשבונות הבנק שלו, נכסיו ורכושו, לרבות מכירתם, או כל אמצעי אחר שהחוק מאפשר.

הליכי הוצאה לפועל מתחילים רק לאחר פתיחת תיק בלשכת הוצל"פ, ובד"כ לאחר המצאת אזהרה על פתיחת התיק למבטל הצ'ק שנקרא "החייב" (גם אם אינו חייב לטענתו). משמעות האזהרה הינה כי מערכת המשפט רואה בסכום הצ'ק  - חוב שהחייב נמנע לשלמו שלא כדין. למעשה לשכת הוצל"פ מזהירה את החייב, שאם לא ישלם את חובו, פותח התיק שנקרא "הזוכה" יוכל לפתוח בהליכי עיקול חשבונות ונכסים, ואף מכירת רכוש החייב.

 

עם המצאת האזהרה לחייב, ביכולתו להגיש התנגדות לביצוע השטר תוך 20 יום. יש לציין כי במידה ויאחר את המועד, יהא עליו לבקש הארכת מועד תוך נימוק להצדקת איחורו. לעיתים, אם הנימוק לא מתקבל – החייב לא יוכל להתנגד לביצוע הצ'ק, והליכי ההוצאה לפועל יימשכו.

 

ההתנגדות לביצוע השטר תוגש ע"י החייב בכתב, ותכלול נימוקים, שילוו בתצהיר החייב המאומת ע"י עו"ד. מכיוון שהחוק קובע תנאים מסוימים, שכתב ההתנגדות והתצהיר צריכים לעמוד בהם, מומלץ לפנות לעו"ד בשלב זה.

 

עם בקשת התנגדות לביצוע השטר, התיק עובר מלשכת הוצל"פ לבית המשפט, והליכי הוצל"פ מעוכבים אוטומטית. זאת מכיוון שמעמד הצ'ק הינו כמו פסק דין מותנה, כלומר – עד להגשת ההתנגדות, דין הצ'ק כדין פסק דין, אך עם הגשתה - נכנסת ההתניה לתוקף, ולא ניתן לפעול מכוח הצ'ק בהליכי הוצל"פ עד להשמעת טיעוני החייב בבית המשפט.

 

בכל מקרה, נטל השכנוע מוטל על כתפי רושם הצ'ק.

 

נימוקי ההתנגדות והסיכויים לקבלתה

מבנה הטיעונים של החייב תלוי בשאלה ע"י מי נפתח התיק. אם פותח התיק הוא זה שקיבל ממנו את את הצ'ק, הוא יוכל לטעון לחוסר תמורה מלא או חוסר תמורה חלקי קצוב. עם זאת, במידה וסחירות הצ'ק לא הוגבלה ע"י רישום "למוטב בלבד" או "לא סחיר", והתיק נפתח ע"י אדם שקיבל את הצ'ק מצד שני ולא מהחייב – מדובר במצב מסובך עבור החייב.

 

אם הצד השלישי נחשב "אוחז כשורה", שקיבל את הצ'ק בתום לב תמורת סחורות או שירותים שסיפק לצד השני – החייב לא יוכל לטעון לחוסר תמורה. במצב כזה, האפשרות היחידה של החייב היא לערער על מעמד הזוכה כ"אוחז כשורה". לדוגמה, להוכיח שהזוכה איננו תם לב, כי הצ'ק נראה חשוד בשל חתימת היסב לא מתאימה או הרבה מחיקות. אם טענות אלו לא יתקבלו ע"י ביהמ"ש, וזה יקבע שהזוכה "אוחז כשורה" – החייב ייאלץ לשלם את הצ'ק גם אם לא קיבל עליו תמורה.

 

המסקנה: מומלץ להגביל את סחירות הצ'ק, מה שימנע היווצרות "אוחז כשורה" וישאיר התמודדות רק עם הצד השני, כנגדו ניתן לטעון על חוסר תמורה מלא או חוסר תמורה חלקי בלתי קצוב.

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד